סכסוכים עסקיים – חוזים עסקאות ושותפויות
תחום הסכסוכים העסקיים, הינו תחום רחב המשקף מצבים בהם שותפים עסקיים או צדדים להתקשרות עסקית (כמו: ספק ולקוח, בעלים וזכיין, יצרן ומפיץ, וכו'), הגיעו לידי סכסוך או מחלוקת בנוגע לפעילות המשותפת. מחלוקות עסקיות אלו נושאות בחובן משמעויות כספיות.
מחלוקות אלו, מביאות למצבים כמו: אי תשלום חובות חוזיים, הפרות של הסכמים מפאת אי ביצוע נאות של חובות אחד הצדדים, אי תשלום תמלוגים וכו'.
ייצוג צד בסכסוך עסקי, דורש מומחיות מיוחדת, ואוריינטציה עסקית וכלכלית, שכן בדרך כלל בתביעות מסחריות, יש צורך לשלוט הן בדרכים הנכונות על מנת להוכיח את ההפרות שבוצעו על ידי הצד שכנגד (להוכיח שהצד שכנגד הוא זה ש'אשם' בהפרת החוזה), ובנוסף לאמור, יש צורך להוכיח לביהמ"ש את הנזק הכלכלי שנגרם ללקוח שלך כתוצאה מכך שהצד השני הוא זה שהפר את החוזה. הוכחת נזק מסחרי דורשת מיומנות והבנה כלכלית. לעיתים קרובות הוכחת נזק כלכלי דורשת הגשת חוות דעת מומחה כלכלי על מנת שיציג את ההיבט הכלכלי או חשבונאי של הנזק שנגרם.
חדלות פירעון של תאגידים
חדלות פירעון הוא מצב כלכלי בו התאגיד אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שצפוי כי לא יוכל לשלם אותם (חדלות פירעון תזרימית). מצב נוסף הינו בעת שהתחייבויות התאגיד, לרבות התחייבויות העתידיות והמותנות שלו, עולות על שווי נכסיו (חדלות פירעון מאזנית).
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נחקק בשנת 2018 יצר שינוים מהותיים בתחום חדלות הפירעון. כעת שתי המטרות העיקריות הינן – חתירה לשיקומו הכלכלי של תאגיד והשאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
בקשה לפירוק התאגיד מוגשת בדרך כלל על ידי התאגיד או על ידי נושה של התאגיד. לאחר הגשת הבקשה ובהנחה שביהמ"ש מוצא כי הבקשה מבוססת, ביהמ"ש בדרך כלל נותן את אחד הצווים הבאים:
- שיקום כלכלי – צו שיקום כלכלי לתאגיד מתקבל כאשר ישנה היתכנות להפעלה מחודשת של התאגיד וכאשר ישנה סבירות שההפעלה תגרום לשיקום התאגיד ולא לפגיעה נוספת בנושים.
- הפעלה זמנית – הפעלה למשך תקופת זמן קצובה, במסגרתה המנהל הזמני הממונה, פועל לבדיקת מצבו של התאגיד והסיכוים לשיקום ולהבראה, או לפירוק.
- פירוק התאגיד – היה ומצא בית המשפט שהתאגיד לא עומד בתנאים למתן צו שיקום, ייתן צו פירוק לתאגיד והוראות לביצוע הפירוק.
במקרה של צו למתן שיקום כלכלי שהתנהל בהצלחה, ההליך מגיע לסיומו בדרך כלל עם סיום תוכנית השיקום והפעלת התאגיד מחדש (באופן קבוע). במקרה של צו לפירוק, ההליך בדרך כלל מסתיים עם חיסול התאגיד לאחר שהנאמן מגיש דוח סופי לסיום הליך הפירוק, קרי כאשר נכסיו קובצו ונמכרו וחולקו הדיבידנדים לנושים.
סכסוכים עסקיים – צווי מניעה וצווי עיקול
צווי מניעה
תחום הוצאת צווי מניעה (ומצדו השני של המתרס – התנגדות לצווי מניעה), הינו תחום המהווה תחום נלווה, לכלל תחומי ההתדיינות המשפטית האזרחית. אנו בעלי ניסיון מעשי רב בתחום זה.
הצורך בצו מניעה יכול להיווצר בכל תחום מתחומי המשפט האזרחי, לדוגמא בתחום הנדל"ן, כאשר יש מחלוקות בין שני צדדים על בעלות בנכס מקרקעין, ועל מנת שבתקופת הביניים, ימנע הנתבע מלעשות עסקה בנכס ולהעבירו לצד שלישי, הרי שנדרש לנקוט בהליך של צו מניעה.
דוגמא אחרת, הינה מקרה שבו הבנק מבקש לממש משכנתא הרשומה לטובתו. במקרה כזה, הרי שהחייב אשר רוצה להתנגד למימוש המשכנתא, צריך להזדרז ולהשיג צו מניעה כנגד מימוש המשכנתא.
עוד דוגמא, הינה מתחום איסור לשון הרע, כאשר התובע יודע מראש, על כוונתו של הצד שכנגד לנקוט בפרסום מסוים, אשר עתיד לגרום לו נזק בלתי הפיך, אזי על פי סעיף 9 לחוק איסור לשון הרע, ניתן לנקוט בהליך של צו מניעה, בכדי לאסור את ביצמוע הפרסום.
חשוב לדעת, שהוצאת צווים זמניים (הן צווי מניעה, והן צווי עיקול), כרוכה במתן ערבויות על ידי המבקש. העמדת הערבויות הינה תנאי מתחייב על מנת שהצו הזמני ייכנס לתוקף. הערבויות הנדרשות מפורטות בתקנות סדר הדין האזרחי.
חשוב להדגיש, כי כמעט תמיד, בין הערבויות הנדרשות, נדרש גם ערבון כספי (אותו על המבקש להפקיד במזומן או באמצעות ערבות בנקית). גובה הערבון הנדרש משתנה והינו תלוי בנסיבות התיק. הערבויות נועדו למנוע מצב שבו המבקש פועל להוצאת צו מניעה או עיקול ללא ביסוס או כאשר הוא מציג מצגים שאין בהם אמת. במצב בו המבקש פעל בתום לב בשקיפות ובהגינות, הרי שקטנים הסיכויים שהערבויות ימומשו .
צווי עיקול
כאשר אנו מדברים על עיקולים, אנו מתכוונים בדרך כלל, להליך של הטלת עיקולים הננקט על ידי תובע, בד בבד עם הגשת תביעה כספית. הליך זה מיועד להבטיח את גביית הכספים על ידי התובע (אם וכאשר יזכה בתיק). השתמשנו בביטוי ב'דרך כלל', שכן ישנם מסלולים נוספים של הטלת עיקולים אליהם נתייחס בהמשך.
תחום הטלת העיקולים במסגרת תביעות כספיות, הינו לכאורה הליך נלווה ושולי להליך העיקרי, של התביעה הכספית העיקרית. אמרנו לכאורה, שכן לא פעם נקיטה בהליך בצורה נכונה, יכולה להכריע את התיק כבר בשלבים המוקדמים, ויכולה להוות קטליזטור לפשרה בתיק.
ישנם מקרים, שבהם נקיטה בהליך של עיקול הינה מתחייבת, שאם לא כן קיים חשש שבניהול תיק מול גורמים מסוימים, הלקוח (התובע) יגיע למצב בו זכה בפסק דין סופי בתשלום סכום כספי משמעותי, אולם בפועל הוא אינו מצליח בגביית הכסף מהנתבע (בעיה בהתמודדות עם נתבעים מסוג אלו, קרויה בעגה המשפטית 'בעיית גבייה').
על מנת שביהמ"ש יעתר לבקשה להטלת עיקולים, הרי שבשלב הטלת עיקולים על התובע, להוכיח שני היבטים:
- סיכויי ההליך: התובע צריך להוכיח סיכויי תביעה משמעותיים ;
- אלמנט ההכבדה: התובע צריך להוכיח את 'אלמנט ההכבדה', קרי, להוכיח שבאם וכאשר יזכה בתביעתו, יקשה עליו לגבות את הסכום שייפסק לו, במידה ולא ינתנו לו צווי עיקול כבר כעת.
כמובן שהתוצאה של דרישת הוכחת שני היבטים אלו, הינה שלא בכל תיק ניתן להטיל עיקולים. לדוגמא, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי, להשיג עיקול נגד חברות שנחשבות בעלות חוסן פיננסי (כגון בנקים, חברות ביטוח, וכדו'). כמו כן יחול קושי בהטלת עיקול, במצב שבו עילת התביעה הינה מורכבת ו/או הינה שאלה של עדויות של גורמים שלא ניתן לקבל מהם תצהיר.
אנו בעלי ניסיון רב, הן בהטלת עיקולים בעת שאנו מייצגים תובע בהליך המשפטי, והן בהליכים לביטול עיקולים בעת שאנו מייצגים נתבעים. קיימת חשיבות רבה לנקוט בהליך בצורה נכונה, להכיר את הפסיקה הרלוונטית, ולהכיר את הדרכים הנכונות על מנת להוכיח לביהמ"ש כבר בשלב מקדמי הן את סיכויי ההליך, והן את אלמנט ההכבדה.
מסלול נוסף של הטלת עיקולים מתבצע לא בשלבי ניהול ההליך, אלא לאחר מתן פסק דין לטובת התובע. נקיטה בהליך כזה תתבצע באם התובע לא הטיל עיקולים קודם לכן. במצב כזה, יהיה נכון מצד התובע לנקוט בהליך של הטלת עיקולים לאחר מתן פסק דין. המשוכות אותן על התובע לעבור לאחר שניתן פס"ד, הינן נמוכות יותר. הפעולה חוסכת את תשלום האגרה בהוצאה לפועל, ולא פעם כתוצאה מהפעולה, הנתבע מזדרז ופורע את חובו (ללא צורך בהליכי הוצל"פ).
קיים מסלול נוסף של הטלת עיקולים, והוא במסגרת הליכי הוצאה לפועל. ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב, רק כאשר התובע מחזיק בפסק דין סופי (או בשיק שחולל (חזר)). קרי בסיומו של ההליך, במידה והנתבע לא מכבד את פסק הדין ואינו משלם את הסכום שנפסק לטובתו. הדרך החוקית להתמודד עמו היא פתיחת תיק הוצל"פ. במערכת ההוצל"פ קיימות דרכים רבות ומגוונות לגבות את החוב. גם בהליכי ההוצאה לפועל, נדרשת מיומנות והיכרות עם המערכת על מנת שניהול התיק יסתיים בגבייה של הכספים.
אנו בעלי ניסיון ענף בתחום זה, לדוגמא ייצגנו במספר הליכים לקבלת צווי מניעה, כנגד בנק בהליכים למימוש משכנתאות:
- ייצוג מחזיקה בנכס בהוצאת צו מניעה, למניעת הליך למימוש משכנתא שננקט על ידי בנק וזאת בת.א. 04/ 1904 דביר נ' הבנק הבינלאומי.
- ייצוג מחזיקה בנכס בהוצאת צו מניעה, למניעת הליך למימוש משכנתא שננקט על ידי בנק ת.א. 1189/05 אלרול נ' בנק הפועלים.
סכסוכים עסקיים- הליכים לגביית שיקים והתנגדות להם
הליכים בגין גביית שיקים, נפתחים בדרך כלל ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, ומול הנתבע עומדות משוכות גבוהות יותר של התמודדות עם ההליך שנפתח נגדו.
במאמר מוסגר אציין, כי בשנים האחרונות, חלה ירידה בכמות ההליכים לגביית שיקים, וזאת לדעתנו משני טעמים. הטעם ראשון הינו שהשימוש בכרטיסי אשראי נעשה נפוץ יותר. הטעם השני הינו שחלה עליה במודעות הציבור, כי יש לנקוט משנה זהירות במשיכת שיקים, במיוחד בהקשר לכך שניתן להגביל את סחירות השיק, באמצעות שרטוט שני קווים, וציון המילים 'למוטב בלבד' על הצד העליון השמאלי של השיק.
הגבלת הסחירות של השיק, מהווה הגנה משמעותית ביותר למושך השיק בהתמודדות מול צד שלישי המחזיק בשיק.
מכל מקום, ייצוג צד בהליך בגין גביית שיקים, דורש היכרות מעמיקה עם הדין הרלוונטי, אשר הינו למעשה חוק הקרוי 'פקודת השטרות' (והפסיקה המפרשת חוק זה). בחוק זה, קיימות הגנות ספציפיות לנתבע, השונות לחלוטין מהדין החוזי הכללי, ונוגעות לשיקים. הגנות אלו קשורות למצב המשפטי-כלכלי בו היה מצוי מקבל השיק בעת קבלתו (במובן של מתן תמורה עבור קבלת השיק, וכן תום לבו בקשר לקבלת השיק).
סכסוכים בנוגע לזכויות בנדל"ן
משרדינו בעל ניסיון רב בייצוג צדדים בהתדיינות משפטית בנוגע למחלוקות/סכסוכים משפטיים בנדל"ן (חזקה ושימוש, צווי מניעה, פלישות, וכו')
לדוגמא ייצגנו בתביעות פינוי ממקרקעין, תביעות אשר הוגשו על ידי בעלים כנגד שוכרים שהפסיקו לשלם שכירות ו/או פולשים (תביעות אלו, מסתיימות בדרך כלל בפינוי בהסכמה לאחר הגשת התביעה):
- ייצוג בעלים כנגד פולש, בתביעת פינוי שנדונה בביהמ"ש השלום בת"א (ת.א. 68928/07 חלקת חן בע"מ נ' אלי טויטו), ההליך הסתיים בפינויו של הפולש;
- ייצוג בעלים כנגד פולש, בתביעת פינוי שנדונה בביהמ"ש השלום בראשון לציון (ת.א. 2124/08 שמש נ' גולקרוב) ההליך הסתיים בפינויו של הפולש;
- ייצוג בעלים כנגד פולש, במסגרת הליך בוררות, בקשר לנכס הממוקם ברח' בית האשל ביפו, ההליך הסתיים בפינויו של הפולש;